"חוק נהרי", אשר באמצעותו קנתה "קדימה" את נשיאות המדינה מידי החרדים עבור שמעון פרס, מביא לידי הבשלה גמורה את התאפסות המדינה בתחום החינוך.
חינוך ממלכתי אחיד, חינם וחילוני הוא המכשיר העיקרי בידיהן של מדינות דמוקרטיות בתהליך גיבושן של אומותיהן. היא מקנה תודעה היסטורית משותפת, זהות לאומית ורגש פטריוטי מעבר לתשתית ההשכלתית המקנה כישורים ומיומנויות בתחום הדעת האנושית. מדינת ישראל ויתרה על מכשיר חשוב זה. מראשית ימיה התקיים בה משטר של זרמים בחינוך. בתחילה היו בו שלושה זרמים של בתי ספר עבריים ממלכתיים (כללי, דתי ו"של העובדים") וזרם חרדי עצמאי. נוסף על כך התקיים זרם חינוך ממלכתי בערבית.
דוד בן גוריון הבין את האבסורד שבמצב זה וניסה לחולל מהפכה ממלכתית אך כוחו עמד לו לביטול זרם העובדים בלבד. כך המשיכו להתקיים לצד החינוך הממלכתי העברי, זרם חינוך נפרד לערבים וכן זרם חרדי עצמאי, שב-1953 נקבע כי יקבל מימון בהיקף של 60% מכלל תקציבו מידי המדינה. מאז הצליחו החרדים להשיג מימון מלא לזרם שלהם ולפעמים אף ל"יותר ממלא" באמצעות ניפוח מספרי התלמידים והמוסדות. למרות זאת, לא ניסתה המדינה להנהיג בזרם הזרם איזשהו מינימום של השכלה כללית בסיסית. תלמידי בתי הספר חוזרים ומשננים את ההלכה היהודית וקצת היסטוריה של הדת היהודית (וגם זה בצורה מסולפת) ואולי טיפ-טיפה של חשבון אלמנטרי. שפות זרות הן בבחינת "טריפה גמורה" ומדעים - אלוהים ישמור.
בוגרי הזרם הזה אינם מצוידים כמובן בכלים המסוגלים לאפשר להם להיקלט בשוק העבודה במקצועות בעלי שכר הולם, שהרי לשם כך צריך לדעת אנגלית, מתמטיקה, עברית על בוריה וכו' והם נאלצים ללמוד בישיבות כדי לזכות בכישורים נאותים להתפרנסות כשוחטים, מוהלים, רבנים ושאר כלי קודש.
עתה בא "חוק נהרי" ומטיל על הרשויות המקומיות את החובה לממן את הקמתם של המבנים עבור בתי הספר הפרטיים האלה של הזרם החרדי כדי שהמימון יהיה מלא. מבלי שתהיה למדינה דריסת רגל בקביעת תוכן ההוראה ומינוי המורים.
שיח' ראאד סלאח. גם אני בעסק
ואגב, לא רק החרדים היהודים יפיקו מכך תועלת. גם התנועה האיסלמית של השיח' ראאד סלאח, שהיא השלוחה הישראלית של "האחים המוסלמים" והחמאס, הודיעה כי היא תפעל עתה להקמת בתי ספר מוסלמים ותדרוש ליהנות מזכויות שוות לאלה שהוענקו לחרדים היהודיים.
השוואה בין מצב זה לבין מה שקורה בעולם הרחב תראה עד כמה גדול האבסורד בהסדר הישראלי. אין עוד מדינה בעולם המעניקה את מלוא המימון לאיזה שהוא חינוך פרטי מבלי שתדרוש כי תכנית הלימודים הבסיסית שלה תופעל בבתי הספר הנתמכים על ידה. מחוץ לישראל, מופעל החלק הדתי בבתי ספר דתיים, הזוכים לתמיכה ציבורית כתוספת בלבד לחינוך הממלכתי הבסיסי.
מלבד הנזק הלאומי בהיעדר אותה מערכת הגורמת לתהליך גיבושה של אומה ישראלית חופשית ופתוחה, יוצר המצב החדש תשתית איתנה ומוצקה של נחשלות חברתית ועוני בקנה מידה ניכר.
אך כל "החברתיים" בישראל, הדואגים כביכול לשכבות החלשות, ממלאים פיהם מים ביחס לתופעה הזאת, אשר היא הגורם העיקרי לנחשלות, לעוני ולעזובה שבמדינת ישראל.
הכותב הנו חבר המפלגה כ-30 שנה ופרופ' ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים
